"האדריכלות היא משחק חכם, מדויק ונפלא של נפחים מאורגנים באור"   אדריכל לה קורבוזיה

 

עיצוב סביבתי וזהות מקומית

הרעיון המוצע הוא לשלב בפיתוח העירוני, באופן צנוע ופשוט, סימנים המציגים מאפיינים של המקום, בעיקר של האנשים והקהילה. איפיונים כאלה מעטים מאוד בנוף העירוני בישראל. זהו חֶסר מצער ופוגע.
בבסיסו זהו מהלך בעל ערך חברתי, המביא רוח חדשנית וערך מוסף ליַזָמוּת ולתכנון בתוספת עלות קטנה יחסית.
בין היתרונות:
  • יצירת סביבה אסתטית ובעלת עיצוב ייחודי, הנובע מן המקום עצמו. זו דרך לטיפול באנונימיות ובחזרתיות המאפיינים את מרבית הנוף העירוני המודרני.
  • חיזוק הקשר הרגשי של תושבים לסביבתם. בכך מעודדים רגשות אכפתיות, גאווה מקומית, מעורבות, והעצמה קהילתית.
  • חיזוק דימוי המקום: הן הדימוי העצמי-פנימי (של התושבים) והן הדימוי החיצוני (לזרים, לתיירים, ולעסקים). יצירת גורמי משיכה ועניין.
  • יצירת מרחב ציבורי פעיל, מעניין ומושך. עשוי לעודד פעילויות מסחר ותיירות
שילוב של מרכיבים המתייחסים לזהות המקומית יכול להיעשות בקנה מידה קטן ובאופן צנוע יחסית (כפי שמודגם בהמשך בתמונות).
פרוייקטים כאלו, של ביטוי קהילתי-סביבתי-היסטורי הולכים ונפוצים בעולם בעשורים האחרונים. בעבודות אלו האנשים, הקהילה, התרבות המקומית, הרבדים של זיכרונות העבר וחיי היום-יום הם הבסיסים מהם צומח העיצוב הסביבתי. פעמים רבות משתלבים בכך מעשי אמנות ציבורית וכן שיתוף הציבור, אם כי אין בכך הכרח.

גישה זו אופיינה וגובשה על ידי במסגרת מחקר שערכתי בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. המחקר כולל הסבר של הרעיון, ביסוס רקע תיאורטי המצדיק גישה זו ומסביר את יתרונותיה, הצגת מספר רב של דוגמאות פרוייקטים מרחבי העולם, ודוגמת הצעות ספציפיות שיזמתי ויצרתי לאתר בישראל.

אני מקווה כי רעיון ראוי זה יקנה לו אוהדים ויימצאו דרכים למימוש. אדגיש כי ביחס לכלל העלויות של עבודות פיתוח ושיפוץ סביבתי העלות הנוספת היא קטנה, ואילו הרווח הסביבתי והחברתי עשוי להיות גדול.

לשם הדגמת הרעיון והאפשרויות, מוצג להלן מבחר מצומצם של דוגמאות שליקטתי במסגרת המחקר. הדוגמאות מחולקות לתחומים הבאים: עיצוב חללים עירוניים, ריצוף, ציורי קיר, פיסול, שילוט.

אשמח להציג את הנושא ביתר פירוט (בשיחה או בהרצאה), לעזור לחפש דרכים למימושו, או להיות שותף פעיל בגיבוש ועיצוב שכזה. התמחותי בַנושא וניסיוני המעשי כאדריכל ודאי יסייעו לפרוייקט מוצלח.


עיצוב חללים עירוניים


Biddy Mason: House of the open hand.Los Angeles, California, 1984
ציון סיפורה של אישה שחורה מסוף המאה ה-19, כמייצג סיפור הקהילה האפרו-אמריקאית המקומית (שהשתתפה במהלך הפרוייקט). מקום ביתה הפך מגרש חניה, ואתר הפרוייקט נמצא בסמוך. הפרוייקט כולל קיר באורך כ-25 מטר , לאורך מעבר פנימי (אך ציבורי) להולכי רגל. המטרה המוצהרת (שהושגה) היתה למשוך אנשים ולהחיות מעבר זה, שהפך בזכות היצירה לחלל ציבורי משמעותי. על הקיר מוטבעים אלמנטים מחיי האישה, מחולקים לפי עשורים. גם בריצוף מוטבעות מסגרות שונות. הפרוייקט כלל גם מיצב במבואה של הבנין החדש שנבנה בסמוך, פוסטר (שחולק לתלמידי בתי ספר), חוברת מחקר היסטורי וספרון אמנותי.


(היוזם: Power of Place . האמנית: Sheila Levrant de Bretteville).



ספסלים- זיכרון כנסיה, לוס אנג'לס
במקום בו עמדה בעבר כנסיה קהילתית קטנה, והפך לגינה ציבורית. עוצבו שורות ספסלים אמנותיים ושימושיים כאחד. כל ספסל מעוצב אחרת ומספר סיפור על השכונה והכנסיה.


איור 4.26: Landscape in blue – ספסלים


הצעה למתקן משחקים כדגם של שכונה - במסגרת תחרות לעיצוב סביבתי-מקומי, ניו יורק 2003
מתקן משחקים במרכז כיכר שכונתית קטנה. הריצוף הוא תכנית של השכונה בניו יורק לפני תהליך "פינוי-בינוי". קוביות(/ארגזי עץ) גדולות הם כלי משחק איתם יכולים ילדים להתייחס לתכנית ולמקמם, והם גם ספסלים ומתקני טיפוס. יש גם שלט הסבר בסמוך.


יוזם התחרות: ארגון PlaceMatters, NY. המציעים: Adam Lubinsky & Gary Stoltz.


ביצוע "רחובות משולבים" בעיצוב שונה ומקומי
פרוייקט בריטי המשתלב בתכנון רחובות למיתון תנועה ושימוש משולב, תוך הגברת השימושיות והבטחון לכל המשתמשים. הארגון דוגל בתכנון משותף עם התושבים ועם אמנים, הן מבחינת התפקוד והן מבחינת העיצוב, כדי ליצור מעורבות קהילתית וביטוי מקומי ייחודי הנובע מהמקום ומהאנשים. מסתבר כי רחובות משולבים לא חייב להיות כל כך אחידים, חזרתיים ומשעממים...

על הריצוף חקוקים שמות משפחות ומאפיינים מקומיים. למשל, באותיות הגדולות למטה מצויין כיוון הבריזה הנעימה.



שותפים: רשויות מקומיות, משרד התחבורה, National Children's Bureau


ריצוף

הרי ממילא מרצפים: מדרכות, כיכרות, כבישים.
במאמץ קטן אפשר לצאת מדגמי הריצוף השבלוניים-גיאומטריים, ולתת ביטוי למאפייני המקום:


שיבוץ דוגמא במדרכה, לציון בית הספר הציבורי הראשון בארה"ב Boston, Mass., 1983
שיבוצי הקרמיקה במדרכה עשויים בצורת משחק קפיצות מסורתי של ילדים ("קלאס"). האמצעי פשוט, יחסית זול ועמיד- ומזמין לשימוש. שובר את הסתמיות המאפיינת ריצוף בדרך כלל.

יוזם: The Townscape Institute, Cambridge, Mass.
האמנית: Lilli Ann Killen Rosenberg


ריצוף בדוגמאות שמיכות טלאים מסורתיות. משולב בגן ציבורי, קנזס סיטי ארה"ב
שמיכות הטלאים הן מלאכה עממית-מסורתית במערב התיכון האמריקאי, מאפיין את מלאכת הנשים הביתית. השימוש במוטיב זה מעלה את עבודת הנשים וחלקן בהיסטוריה המקומית.
האמצעי הוא פשוט, ויכול בהחלט להשתמש באריחי ריצוף רגילים תעשייתיים ("אבנים משתלבות").

 


הצעה לדוגמת ריצוף, ראש העין
דוגמא זו פותחה על ידי, תוך שימוש באבני ריצוף תעשייתיות (משתלבות) הקיימות וזמינות במפעלים. אפשר לציין בית של צורף על ידי דוגמת ריצוף השואבת מתכשיט תימני מסורתי.

דוגמת הריצוף למדרכה, רובה מאבני ריצוף סטנדרטיות.

ההשראה: חגורת אישה. כסף ואבני אודם


שיבוצים בריצוף טמפה, פלורידה
בדוגמא זו, המשובצת במקומות שונים בלב ריצוף "רגיל", מופיעה צורת עלה טבק, הקשור לנושאי תרבות וכלכלה מקומיים. על הפס השחור ציטוטים מדברי תושבים על המקום.



Omoide No Shotokyo (Remembering Old Little Tokyo),
Los Angeles, 1980's
"בלוק" במרכז הישן של העיר, שבתחילת המאה ה-20 היה יפני במובהק ושוקק חיים ומסחר. לאחר גירושם וכליאתם של רוב התושבים בימי מלחמת העולם השניה לא שב לגדולתו. ביציקת הריצוף במדרכה בהיקף כל הבלוק שולבו אלמנטים גרפיים הקשורים לעברה של הקהילה, ופסים בהם נכתב שם העסקים והמשפחות ששכנו בהם (לאחר מחקר היסטורי מקיף).






(היוזם: Power of Place. האמנים: Sheila Levrant de Bretteville with Sonya Ishii).


ציורי קיר

ציורי קיר הם אמצעי בולט, פשוט וזול יחסית המאפשר ביטוי אמנותי השואב ממקורות מקומיים:


Central Square Family Album, Cambridge Mass., 1986
בציור זה, ששטחו כ-110 מ"ר, מצויירות סצינות מקומיות, מפורסמים מקומיים ו"פשוטי-העם", בני-עשרה וזקנים, פינות רחוב, מבנים ואירועים מקומיים (כפסטיבלים).



היוזם: Cambridge Arts Council
האמן: Daniel Galvez


ציור קיר "Raphsody", אוסטין טקסס
למעשה זהו פסיפס-קיר, המורכב משברי אריחי קרמיקה. האמן שהה באתר משך שבועות ארוכים, והיה גם שותף לכל תהליך בניית הקיר עליו בוצעה היצירה. במהלך זמן זה שוחח ארוכות עם העוברים ושבים על השכונה, מאפייניה, עברה ועתידה. זאת בצד מחקר היסטורי מעמיק. שכונה זו היתה "לשחורים בלבד" בעבר, מרכז עירוני למוזיקת ג'ז. כיום יש החוששים מתהליכי פיתוח וג'נטריפיקציה שידחקו אותם החוצה. הקיר משלב בין תמונות עבר ודמויות אנשי הווה. הסצינות חלקן אמיתיות ביסודן וחלקן ביטוי אמנותי.




היוזם: Austin Revitalization Authority , האמן: John Yancey

מעניין לקרוא את דברי האמן לאחר מעשה (ההדגשות אינן במקור): "אמנות ציבורית מאפשרת לאמנות להיות חלק מחיי האנשים. האמנות היא חלק מהסביבה, האנשים חיים איתה יום-יום. נוצרת דינמיקה עם הקהילה שהיא מספקת בשבילי יותר מכל תערוכה בכל מוזיאון נחשב. האנשים לוקחים בעלות על היצירה. זה הופך להיות ציור הקיר שלהם, בבלוק שלהם, בשכונה שלהם, שמדבר על נושאים שהם מכירים ושמעניינים אותם. כאשר הדינמיקה הזו נוצרת – זה נפלא."


פיסול במרחב הציבורי



פסל Brickworker and Ballplayer,Cambridge, Mass., 2003
פסל שמחבר בין העבר של הסביבה כמרכז מפעלים לייצור לבֵנים לבין תרבות הבייסבול של ההווה. על חלק מהלבנים בפסל מוטבעות שמות משפחות של פועלי המפעלים בעבר. הפסל הוקם לאחר תהליך עיצוב במעורבות התושבים. מעודד פעילויות נוספות: שימש אתר לביצוע הצגה של חוג הדרמה בתיכון המקומי.




היוזם: Cambridge Arts Council.
הפסל: David Judelson.


פסל Waiting for the Interurban, סיאטל 1979
פסל העומד על שפת כביש, במקום בו עברה עד לפני מספר עשורים רכבת פרברית למרכז העיר. אנשי הפסל משחזרים ריטואל יום-יומי עממי של מפגש בהמתנה לרכבת. המעניין הוא שפסל זה הפך גם לכלי ביטוי לגיטימי לתושבי השכונה היום: כל אחד יכול להלבישם כראות עיניו- עם ברכות יום הולדת, צעיפי קבוצת הפוטבול המקומית, שקים על ראשיהם כמסר פוליטי- והכל גם מפורק לאחר כמה ימים.


הפסל: Richard Beyer


שילוט



ציון שכונה שנהרסה - אטלנטה, ג'ורג'יה
במסגרת הפרוייקט תועד סיפורה של השכונה, שנהרסה לחלוטין במסגרת בינוי מחדש של האזור. בני השכונה שעדיין גרים בסביבה שותפו. בין היתר נתלו שלטים אינפורמטיביים ואמנותיים על עמודים; "שלטי כניסה" הוקמו בהיקף המדומיין של השכונה.




יוזם: ארגון REPOhistory, NY


The Lower Manhatten sign project, New York 1992
הצבת שלטים המציינים היסטוריות אלטרנטיביות, של קבוצות שוליים ושל מאבקים חברתיים באתרים ספציפיים. מוצג כמידע לתושבים ולתיירים, כהתייחסות לשלטי היסטוריה ממסדיים.

שלט לציון מיקום שוק העבדים הראשון. לא רחוק משלט רשמי המציין את מיקום הבורסה הראשונה בעיר.

יוזם: ארגון REPOhistory, NY

שלט לציון מאבקן של נשים על זכותן לשרת בכוחות כיבוי אש.



סיפורי משפחות ובתים, שכונת אוהל משה, ירושלים


פרוייקט עירוני-מקומי (ביוזמת המינהל הקהילתי) לחגיגות 120 שנה לייסוד השכונה. החגיגות כללו גם מרכיב של ציונים בסביבה: סיפורן של 20 משפחות, עם תמונותיהן, נתלו בשלטים על הבתים הקשורים אליהן. התמונות התקבלו מהמשפחות (במסגרת פרוייקט תיעוד רחב יותר) או מארכיון יד בן-צבי. גם בתל אביב מציינים בלוחות אבן מגורי אנשים מסויימים, אך נְשוּאֵי ההנצחה אינם כלליים-טיפוסיים, אלא דמויות מוּכָרות או "חשובות".